המתמיד

המתמיד

עוֹד יֵשׁ עָרִים נִכְחָדוֹת בִּתְפוּצוֹת הַגּוֹלָה
בָּהֶן יֶעְשַׁן בַּמִּסְתָּר נֵרֵנוּ הַיָּשָׁן;
עוֹד הוֹתִיר אֱלֹהֵינוּ לִפְלֵיטָה גְדוֹלָה
גַּחֶלֶת לוֹחֶשֶׁת בַּעֲרֵמַת הַדָּשֶׁן.
וּכְאוּדִים מֻצָּלִים זְעֵיר שָׁם תֶּעְשַׁנָּה
נְפָשׁוֹת אֲמֻלוֹת וּנְשָׁמוֹת עֲלוּבוֹת,
הַחַיּוֹת בְּלִי יוֹמָן וּבְלִי עֵת תִּזְקַנָּה
כֶּחָצִיר הָעוֹלֶה בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבוֹת.
וּבְצֵאתְךָ יְחִידִי לְעִתּוֹת בַּלָּיְלָה
בְּאַחַת מֵאֵלֶּה הֶעָרִים הַבְּרוּכוֹת,
בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹצְצִים כּוֹכָבִים מִלְמָעְלָה,
הַדְּשָׁאִים מִתְלַחֲשִׁים וּמְסַפְּרוֹת הָרוּחוֹת,
וְשָׁמְעוּ אָזְנֶיךָ מֵרָחוֹק קוֹל הוֹמֶה,
וְרָאוּ עֵינֶיךָ מֵרָחוֹק אוֹר נוֹצֵץ
בַּחַלּוֹן, וּבַעֲדוֹ דְּמוּת אָדָם הַדּוֹמֶה
לְצִלּוֹ שֶׁל־מֵת מִתְנוֹעֵעַ, מִתְרוֹצֵץ,
מִתְרוֹצֵץ, מִתְנוֹדֵד, וַהֲמִית הֶגְיוֹן נְכָאִים
תִּנָּשֵׂא עַל־נִבְכֵי הַשֶּׁקֶט עָדֶיךָ –
אָז מַתְמִיד בְּאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּלָאִים
מְאַחֵר בַּנֶּשֶׁף – תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ.

בַּבַּיִת הַהוּא, בֵּין הַכְּתָלִים הָאֵלֶּה
לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים עַל־נַפְשׁוֹ עָבָרוּ:
פֹּה בִּכְּרָה יַלְדוּתוֹ, בַּחֲרוּתוֹ גָּמֵלָה,
וּפֹה כָּבוּ עֵינָיו וּפָנָיו חָוָרוּ.
לֹא יוֹם – כִּי שֵׁשׁ שָׁנִים, מֵאָז הֵסֵב פָּנָיו
אֶל־עֵבֶר הַקִּיר בַּמִּקְצֹעַ הָאָפֵל,
גַּם־קֶרֶן אוֹר אַחַת לֹא־רָאָה מִלְּפָנָיו,
מִלְּבַד קוּרֵי שְׂמָמִית וְטִיחַ קִיר תָּפֵל,
רְעָבוֹן, לֹא־שֵׁנָה, מַק־בָּשָׂר, רְזוֹן פָּנִים –
מָה הֵמָּה כִּי יָשִׂים אֲלֵיהֶם לְבָבוֹ?
הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע אֵיךְ לָמְדוּ מִלְּפָנִים?
הֲטֶרֶם הוּא יֵדַע כִּי סוֹף כְּבוֹדוֹ לָבֹא?

שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת, שְׁנוֹת נֹעַר וּבְחוּרִים,
כַּצֵּל, כִּבְלִי חַיִּים לָנֶצַח אָבָדוּ,
וּכְאִלּוּ לֹא־נָגְעוּ עַד בֵּית הָאֲסוּרִים,
וּכְאִלּוֹּ עַל־פִּנַּת הַנַּעַר לֹא־עָדוּ.
כְּמוֹ פַס כָּל־הַיְּקוּם מִן־הָאָרֶץ הַנְּעִימָה
וַתִּמַּח הָאָרֶץ מֵעֵבֶר לֶחָיִץ,
וּכְאִלּוּ לֹא־תִלְבַּשׁ מִיָּמִים יָמִימָה
תַּכְרִיכֵי הַחֹרֶף וּבִגְדֵי הַקָּיִץ;
כְּמוֹ כָבְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מֵעֵבֶר לַחַלּוֹן
וּכְאִלּוּ לֹא־חָתַר הַבָּיְתָה אוֹר זִיוָהּ
בְּתַפְּשׂוֹ לָרֶדֶת בֵּין בַּדֵּי הָאַלּוֹן,
הָעוֹמֵד עֲרִירִי עַל חַלּוֹן הַיְשִיבָה;
וּכְאִלּוּ לֹא־הָיָה יוֹם בָּהִיר, לֵיל סַהַר,
וְאָבִיב לֹא־קָסַם עֲדָנִים וּנְעִימוֹת;
וּכְמוֹ טֶרֶם יִהְיֶה לְבָחוּר הַנַּעַר –
כַּצֵּל, בְּלִי חַיִּים, שֵׁשׁ שָׁנִים תְּמִימוֹת!

רֹב יָמִים כָּאֵלֶּה גַּם־אֲגָם נִרְפָּשׂ עוֹמֵד
כְּבֵית הַיְשִׁיבָה בַּחֲדָשׁוֹת יִפְקֹדוּ,
כִּי גַם לְבָנֶיהָ לֵב חַי, יֵצֶר חֹמֵד,
גַּם הֵם שְׁתֵּי רְגָלִים בַּשָּׁנָה יִרְקֹדוּ.
וּבְכֵן – גַּם־כְּתָלֶיהָ הָרוּחוֹת זִעְזֵעוּ:
סַפְסָלִים נוֹסָפִים, סַפְסָלִים נִגְרָעִים,
בַּחוּרִים יָבֹאוּ, בַּחוּרִים יֵצֵאוּ.
יֵשׁ יוֹרְדִים אֶל־בֵּיתָם לְיָמִים נוֹרָאִים,
וְיֵשׁ שֶׁיָּפוּצוּ לַכְּפָרִים הַקְּרוֹבִים,
וּרְחוֹקִים מֵעֵין הַמַּשְׁגִּיחַ הַנּוֹרָא
יַעַלְזוּ בְכָבוֹד בְּבֵית אֲנָשִׁים טוֹבִים
מְרַחֲמֵי רַבָּנָן, מוֹקִירֵי בְנֵי־תוֹרָה.
אַף־יֵשׁ אֲשֶׁר גֹּרְשׁוּ וַיֵּצְאוּ נִדְחָפִים,
וְשָׁב אִישׁ בֵּית אָבִיו בִּדְרָכִים אֲבֵלוֹת:
הָאֶחָד – עַל שַׂחֲקוֹ בַּלֵּילוֹת בִּקְלָפִים,
הַשֵּׁנִי – עַל־סַפְּרוֹ עִם בְּתוּלוֹת בַּלֵּילוֹת,
הַשְּׁלִישִׁי – כִּי־מְצָאוֹ הַשַּׁמָּשׁ מְקַטֵּר
מִקְטַרְתּוֹ בְּשַׁבָּת בְּמָקוֹם יָדוּעַ,
הָרְבִיעִי – עִם “מוֹרֵה נְבוּכִים” הִסְתַּתֵּר
בַּעֲלִיָּה, הַחֲמִישִׁי – לֹא־נוֹדַע מַדּוּעַ.
אַף־יֵשׁ אֲשֶׁר נִבְחַר לְחָתָן, וּבְתוּלָה
בַּת־כְּפָר עָבָה, שְׁמֵנָה בְּחֶלְקוֹ נָפָלָה,
וְיֵשׁ מִן־הַפְּרוּשִׁים שֶׁנִּתְנָה לוֹ גְאֻלָּה
וַיְהִי לְרַב גָּדוֹל בְּעִיר מְהֻלָּלָה –
אַךְ אֶחָד הָעוֹמֵד כְּמַסְמֵר תָּקוּעַ,
הַמַּעֲשִׂים, הַשָּׁנִים מֵאַחֲרָיו יִסָּעוּ;
וּלְפָנָיו? לְפָנָיו קִיר בַּרְזֶל נָטוּעַ
וּפִנָּה עֲמוּמָה וּגְוִילִים יֵרָאוּ.

מֵאָז קָנָה מְקוֹמוֹ בַּפִּנָּה לֹא רָאָה
כָּל־בָּחוּר וּפָרוּשׁ בְּבֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ;
וְאַף גַּם־הַשַּׁמָּשׁ לֹא־כִוֵּן הַשָּׁעָה
מָתַי הוּא בָא, מָתַי יָשׁוּב אֶל־בֵּיתוֹ.
הַשַּׁחַר הַלְּבָנָה אוֹ חֶשְׁכַת הַלָּיְלָה,
רַק הֵמָּה לְבַדָּם מוֹעֲדָיו יָדָעוּ,
כִּי גַּם־אוֹר הַחַמָּה הַבָּרָה מִלְמָעְלָה
לֹא־יָדַע דְּרָכָיו וְלֹא שְׁזָפָהוּ.
בַּשַּׁחַר, בַּשַּׁחַר בְּטֶרֶם יַכִּירוּ
“בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן, בֵּין זְאֵב וּבֵין כֶּלֶב”;
עֵת מִן־הָאֲפֵלָה הַחֲרִישִׁית יַזְהִירוּ
כָּל־כּוֹכְבֵי הַבֹּקֶר, צְבָא רִבֲבוֹת אָלֶף;
עֵת גָּרֵי הָעִיר אַחֲרִית שְׁנָתָם יָנוּמוּ,
לֹא־יַרְגִּיז אֶת־רִבְצָם גַּם־קוֹל שֶׂכְוִי קֹרֵא,
וּבְטֶרֶם מְקַדְּמֵי אַשְׁמוּרוֹת יָקוּמוּ
הִתְגַּבֵּר כַּאֲרִי לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא;
עֵת כָּל־הַיְקוּם יַחֲרִישׁ דּוּמָם וְיָחִיל
עַד־יָקוּם יִנָּעֵר לְחַיִּים חֲדָשִׁים,
כְּמוֹ יַחֲלֹם חֲלוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, כְּמוֹ יָכִיל
בְּסֵתֶר כְּנָפָיו תַּעֲלוּמוֹת וּלְחָשִׁים,
וּמֵלִיט אֶת־פָּנָיו בִּדְמָמָה נֶאְדָּרָה,
וְרֶגֶשׁ מִסְתַּתֵּר בֵּין שׁוּלֵי שִׂמְלָתוֹ –
אָז יֵעוֹר הַנַּעַר מִשְּׁנָתוֹ הַקְּצָרָה,
יִתְלַבֵּשׁ בַּחֲשֵׁכָה וְרָץ אֶל־פִּנָּתוֹ,
וּצְעָדָה נֶחְפֶּזֶת מִמִּשְׁעוֹל הַגַּנָּה,
בָּהּ יֵלֵךְ הַהֹלֵךְ עַד בֵּית הַיְשִׁיבָה,
רַק־אָזְנֵי הָרוּחוֹת הַשָּׁטוֹת תִּשְֹמַעְנָה
וְעֵין הַכּוֹכָבִים צוֹפִיָּה הַנְּתִיבָה.

אָז יֵשׁ אֲשֶׁר־יִרְקֹד כְּשָׂטָן לִקְרָאתוֹ
הָרוּחַ הַפּוֹחֵז מִשִּׁפְעַת הַתְּכֵלֶת,
וְשָׁת לוֹ בַּחֲלָקוֹת וְסִלְסֵל פֵּאָתוֹ,
יְפַתֶנּוּ בַּסֵּתֶר, יָפִיחַ הוֹלֵלוֹת.
וּשְׁמוּרוֹת שְׁתֵּי עֵינֵי הַנַּעַר תִּדְבַּקְנָה,
כְּמוֹ רַחֲמִים תִּשְׁאַלְנָה: "חָנֵּנוּ, אָחִינוּ!
עֵינֶיךָ הַשְּׁחֹרוֹת – תַּחְתֵינוּ תִמַּקְנָה
עֲיֵפוֹת אֲנַחְנוּ כִּי־עִמְּךָ נִלְאֵינוּ.
יוֹם תָּמִים, יוֹם קַיִץ הוֹגַעְתָּ אוֹתָנוּ
וְאַשְׁמוּרָה בַלַּיְלָה – יָגַעְנוּ, אָחִינוּ!
שׁוּב שְׁכַב וְתָנוּחַ וְנַחְנוּ גַּם־אָנוּ,
עוֹד טֶרֶם יָשַׁנְתָּ דַּי הַחְלֵף כֹּחֵנוּ" –
אַךְ פִּתְאֹם יַעֲבִיר הַנַּעַר אֶת־יָדָיו
הָרָזוֹת עַל־שְׁמוּרוֹת שְׁתֵּי עֵינָיו הַדְּבֵקוֹת
כִּמְגָרֵשׁ הִרְהוּרִים – וּבַת קוֹל צְעָדָיו
הַתְּכוּפִים תִּשְׁמַעְנָה הָרְחוֹבוֹת הָרֵיקוֹת.

אָז יֵרֵד הָרוּחַ אֶל יֶרֶק הַגַּנָּה,
הוּא לֹחֵשׁ, הוּא מְפַתֶּה בְּקוֹל דְּמָמָה דַקָּה:
"רְאֵה, עֶלֶם חֲמוּדוֹת, מָה עַרְשִׂי רַעֲנַנָּה,
הִתְעַנֵּג בְּטֶרֶם רֵאָתְךָ נָמַקָּה".
“גַּם נַחְנוּ יְשֵׁנִים” יְדוֹבְבוּ בַחֲלוֹמָם
עֲשָׂבִים וּדְשָׁאִים מֵאַרְבַּע הָרוּחוֹת,
וְגַם הַכּוֹכָבִים יִרְזְמוּן מִמְּרוֹמָם:
“יְשֵׁנִים אֲנַחְנוּ וְעֵינֵינוּ פְּקוּחוֹת”.
וְרֵיחוֹת חֲצִיר גַּנּוֹת עֲרֵבִים יָבֹאוּ
מֵאֲלֵיהֶם בִּנְחִירָיו, יַשְׁקוּהוּ שִׁכָּרוֹן,
וְנָפַל גַּל רוּחַ מֲאֵלָיו אֶל־פִּיהוּ –
וּרְוָחָה גְדוֹלָה בֶּחָזֶה, בַּגָּרוֹן.
אָז יַרְחִיב הַנַּעַר אֶת־פִּיהוּ וְשָׁאַף,
וְהִרְחִיב אֶת־מִפְתַּח כֻּתָּנְתּוֹ הַפְּתוּחָה.
וּכְאִישׁ שֶׁהִסִּיעַ אֲבָנִים וַיָּעַף
יְבַקְּשׁוּ יִתְחַנְּנוּ כָּל־קְרָבָיו מְנוּחָה.
וְשָׁלַח לָרוּחַ אֶת־יָדָיו בְּלִי־כֹחַ
כִּמְבַקֵּשׁ: "קָחֵנִי, הָרוּחַ, שָׂאֵנִי!
נָעוּפָה מִזֶּה וּמָצָאנוּ מָנוֹחַ,
פֹּה צַר לִי הַמָּקוֹם, פֹּה עָיֵף הִנֵּנִי!"
אַךְ חֲבָטָה גְדוֹלָה בִּמְשׂוּכַת הַגִּנָּה
מַזְכִּירָה לַנַּעַר כִּי־סָר מִן הַנְּתִיבָה,
וְזָכַר חוֹבָתוֹ וְזָכַר הַפִּנָּה,
וּכְנָס מִן־הַחֵטְא יָנוּס בֵּית הַיְשִׁיבָה.

בַּיְשִׁיבָה הָרֵיקָה דּוּמִיָּה קְדוֹשָׁה,
וּבִלַּע הַנַּעַר הַקֹּדֶשׁ רִאשׁוֹנָה,
כִּי שָׁם בַּמִּקְצֹעַ יְחַכּוּ לוֹ שְׁלֹשָׁה
חֲבֵרָיו שֶׁרֵעוּ לוֹ יוֹם בֹּאוֹ הֵנָּה –
נֵר דֹּלֵק, עַמּוּדוֹ וְסֵפֶר תַּלמוּדוֹ;
וּכְחָס עַל־הָרְגָעִים הַקַּלִּים לָנוּעַ
יְמַהֵר אֶל־רֵעָיו וְהֵחֵל לִמּוּדוֹ,
וּבְעָמְדוֹ – וְעָמַד כְּמַסְמֵר תָּקוּעַ,
יוֹם תָּמִים, חֲצִי לַיְלָה מִמְּקוֹמוֹ לֹא־יָמִישׁ,
שָׁם יֹאכַל לִרְעָבוֹ אֶת־פִּתּוֹ הַשְּׁחֹרָה –
וּמִי אַתָּה שָׁמִיר, מִי־אַתָּה חַלָּמִישׁ,
לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה?

“הוֹ, הוֹ, אָמַר רָבָא, תָּנוּ רַבָּנָן!”
הַשַּׁחַר, הַגַּנָּה וְרֵיחֹ הַשָּׂדֶה
הִתְעוֹפְפוּ כָעוֹף וַיִּמָּחוּ כֶעָנָן:
הָאָרָץ וּמְלֹאָהּ נִשְׁכָּחָה, אָבָדָה.
הָאָרָץ וּמְלֹאָהּ – פֹּה, פֹּה בַּמִּקְצֹעַ,
וּשְׁמָשׁוֹת כַּכַּדְכֹּד לָרֹב פֹּה תִזְרַחְנָה –
וּמְלֵא תַעֲצוּמוֹת הַנַּעַר יָנוּעַ,
וְעֵינָיו כִּשְׁתֵּי גַחֲלֵי אֵשׁ תִּתְלַקַּחְנָה.

וַיֶּאְדַּם הַקָּדִים, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָאָה,
הֵקִיצָה הָאָרֶץ הַשְּׂמֵחָה וּמְאִירָה,
מִצְהֲלוֹת צִפֳּרִים הָרוּחַ נִמְלָאָה,
כָּל־חַי יַצְהִיל פָּנִים, כָּל־פֶּה אוֹמֵר שִׁירָה.
גַּם־בְּנֵי הַיְשִׁיבָה כִּילָדִים רְחוּצִים
הָעוֹלִים מֵרַחֲצָם אֶל־חֵיק אִמּוֹתֵיהֶם,
כֵּן זַכִּים וּמְאִירִים יָבֹאוּ חֲלוּצִים
בִּגְמָרוֹת אֲרֻכּוֹת אֶל־שֻׁלחֲנוֹתֵיהֶם;
וְכֻלָּם כְּאֶחָד תּוֹרָתָם יָחֵלּּו,
יִנְעֲרוּ בַחוּרִים כְּגוֹרֵי אֲרָיוֹת,
יִתְחַנְּנוּ יְרַנְּנוּ וּכְמוֹ יִתְפַּלֵּלוּ
וִיזַמְרוּ לַאדֹנָי כָּל־קֶרֶב וּכְלָיוֹת.
מִחוּץ עַל־מַשְׁקוֹפֵי חַלּוֹנֵי הַיְשִׁיבָה
הַדְּרוֹר תָּעִיר קִנָּהּ – בָּנֶיהָ הָרַכִּים,
לְתַנּוֹת תְּהִלַּת הַשֶּׁמֶשׁ הַנְּדִיבָה,
אֶת־צִדְקַת פִּזְרוֹנָהּ בְּיוֹשְׁבֵי מַחֲשַׁכִּים;
כִּי גַּם עֵין הָעוֹלָם לְהַבִּיט שָׂמֵחָה
בְבֹקֶר הִפָּקְחָהּ לַיְשִׁיבָה פְּנִימָה
וּלְטַאטֵא מִתּוֹכָהּ אֶת־צִלְלֵי הַחֲשֵׁכָה
בְּמַטְאֲטֵא הַזָּהָב – בָּאוֹרָהּ הַנְּעִימָה.
וּמָלֵא הָאוֹר עֵין הַיְשִׁיבָה הַכֵּהָה,
וְרִפֵּד בַּזָּהָב אֶת־שְׁחוֹר קִירוֹתֶיהָ;
וּתְשׁוּאוֹת מִבֵּית הַיְשִׁיבָה מָלֵאָה,
וְרִנְנַת צִפֳּרִים מִחוּץ תַּקִּיפֶהָ,
גַּם־אַלּוֹן הַזָּקֵן, עֲזוּבַת הַחֹרֶשׁ,
הָעוֹמֵד עָלֶיהָ מִיָּמִים קַדְמוֹנִים,
שֶׁכְּבָר מָלְאוּ יָמָיו וַיִּיבַשׁ הַשֹּרֶשׁ
וַיָּמֶשׁ מִכְּבָר מֵעֲשׂוֹת פְּרִי אַלּוֹנִים –
גַּם־הוּא כְּמוֹ הִתְנַעֵר וַיֵּיטֶב קָרַחְתּוֹ,
שֶׁרָטְבָה בִן־לַיְלָה, מִטַּל רַעֲנָנָה,
וַיַּרְא הַצִּפֳּרִים כִּרְאוֹת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ
הַבָּאִים לְבָרְכוֹ בַּבֹּקֶר בִּרְנָנָה.
וּכְנַחַל עֲדָנִים יִשְׁטְפוּ הַחַיִּים,
יָצִיפוּ הָאָרֶץ, הַיְקוּם וַאֲגַפָּיו –
יַשְׂבִּיעַ אֶת־עֵינָיו מִי בַּעַל עֵינַיִם!
יִתְעַנֵּג מִי־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפָּיו!
אַךְ אֶחָד הַנַּעַר מִמְּקוֹמוֹ לֹא־יָמִישׁ,
מֵאַחֲרָיו וָהָלְאָה הַחַיִּים, הָאוֹרָה –
וּמָה אַתָּה שָׁמִיר, מָה אַתָּה חַלָּמִישׁ,
לִפְנֵי נַעַר עִבְרִי הַחֹשֵׁק בַּתּוֹרָה!